נַחַת רוּחַ וְתִקְוָה שְׁחוּמָה

הָאֱמֶת יוֹרֶדֶת בְּמַעֲלִית הַשִּׁגְרָה,

שַׁלְוָהּ עוֹמֶדֶת קְפוּאָה בַּאֲוִיר

וְהָאֵשׁ, שֶׁבִּי, בּוֹעֶרֶת לְהַחֲרִיד.

שַׁלְהֶבֶת מְשֻׁחְרֶרֶת עַל פְּנֵי הָרְגָבִים,

לַיְלָה וָיוֹם לוֹהֶטֶת בַּגַּנִּים

מַיִם זוֹרְמִים, מַיִם חַיִּים!

תַּחַת רוּחַ לֶהָבָה אֲדֻמָּה

הָרֶגֶשׁ גּוֹאֶה וְעוֹלָה הַשִּׁירָה,

רֵיחַ עָשָׁן מִתְעַרְבֵּב בַּעֲנָנִים

וְהָאֵשׁ, שֶׁבִּי, בּוֹעֶרֶת לְהַחֲרִיד.

צוֹרֶבֶת, מְשׁוֹרֶרֶת, מְנַגֶּנֶת מוּעָקָה

וְנֶחְרָט בַּלֵּב בִּכְתֹבֶת קַעֲקַע

שִׁיר אַהֲבָה, שִׁיר אַהֲבָה.

(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה