כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ קְשַׁת יוֹם,
נֶחְבֵּאת בֵּין עָבִים
וּמְטַרְטֵר הַמָּטָר מִכָּל עֵבֶר.
יֵשׁ אַחַת צִבְעוֹנִית
מוֹפִיעָה לְעִתִּים
וּמִמְּרוֹם הָרָקִיעַ
גּוֹלֶשֶׁת.
הָאָדֹם בָּךְ נוֹעָז
עִם חֹם אַהֲבָה
הַכָּתֹם הוּא שָׁלְוָה מְחֻיֶּכֶת
עִם צָהֹב שֶׁל שִׂמְּחָה
אַתְּ יָפָה וּקְסוּמָה,
בְּיָרֹק אֶת הַיַּעַר
מְקַשֶּׁטֶת.
קֶשֶׁת,
מַה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?
נוֹלַדְתְּ מִמַּיִם וְאוֹר.
אַתְּ כֹּה מְרַגֶּשֶׁת,
מְגָרֶשֶׁת מְעַט הָאָפֹר.
אֵיךְ בָּא לִי לָגֶשֶׁת
לְחַמֵּם בִּגְוָנַיִךְ הַקֹּר.
בְּכָחֹל אַתְּ רַכָּה
וּמוֹלֶכֶת כַּיָּם.
כְּאִינְדִּיגוֹ צְנוּעָה וְנִסְתֶּרֶת
סְגֻלָּתְךָ הִיא חָכְמָה.
כְּאִשָּׁה בְּשִׂיאָהּ,
מִמָּרוֹם לְבָבוֹת אַתְּ
כּוֹבֶשֶׁת.
אֶת כֹּה מְרַגֶּשֶׁת,
(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה