הָרוֹעֶה הַיָּגֵעַ
בָּאָחוּ רוֹגֵעַ,
בְּבִגְדֵי טְלָאִים,
מִתְבּוֹנֵן בַּטְּלָאִים,
סוֹפֵר מֵאָה שֶׂה
וְאוֹתָם מְהַסֶּה
לְאַחַר מַעֲשֶׂה
אֶת רַגְלָיו מְעַסֶּה
אַךְ בְּעֵינָיו הַלֵּאוֹת
הוּא הוֹזֶה בַּלָּהוֹת.
כָּךְ רוֹאֶה הָרוֹעֶה:
כָּל הָעֵדֶר פּוֹעֶה
וְכִבְשָׂהּ מְנֻסָּה
פָּתְחָה בִּמְנֻסָּה
אַחֲרֶיהָ נָסִים
עִזִּים וּכְבָשִׂים,
כִּי הִגִּיעַ זְאֵב,
זוֹעֵף וְרָעֵב.
אָז הֵקִיץ לוֹ הַלָּה,
קָפַץ בְּבֶהָלָה
וְנִסָּה לְהָבִיס
הַפּוֹלֵשׁ תְּאַב הַבִּיס,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁעִכֵּל,
כְּבָר אָחַז בַּמַּקֵּל
אַךְ בְּטֶרֶם הָלַם
הוּא נוֹכָח כִּי חָלַם…
(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה