הַפְּרָחִים בַּגַּן

הַפְּרָחִים בַּגַּן רָצִים לְמַעְלָה

קוֹרְצִים לָעֵצִים

וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת, הִיא יוֹדַעַת

לְשַׂחֵק אֶת מְשַׂחֲקֵי הַזְּמַן,

בְּלֵב הָעִיר,

לְהָאִיר עָנָן בְּחֹרֶף

וּלְהַכּוֹת לִי, סְתָם כָּךְ, עַל הָעוֹרֵף.

הַיּוֹם הָאָדֹם, מֵצִית בְּלִי בּוֹשָׁה,

אֶת תְּמוּנוֹת הָאֶתְמוֹל,

שֶׁחָדְרוּ לְתוֹכִי וְעַכְשָׁו

כְּשֶׁכְּבָר קַר וְקָרֵב הַמְּאֹרָע

אֵינֶנִּי מֻפְתָּע כָּלַל מֵאוֹת

הַפְּתִיחָה הֶעָצוּב שֶׁנָּמָס

וְנָמוֹג כְּהֶרֶף עַיִן,

מֵעֵין סִפּוּר עַל שְׁקִיעָה,

שֶׁלֹּא אוֹחֵז בַּתִּקְוָה הַקְּלוּשָׁה,

מִתְנוֹעֵעַ וּמַחֲלִיף פָּנִים – פְּנֵי מָסַךְ

פָּנִים עִם מָסְכָה.

(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה