מִלִּים פִּלְאִיּוֹת שֶׁל תַּדְהֵמָה פִּתְאוֹמִית,
גַּלִּים בִּבְלִיל הַשֵּׂעָר
בַּשַּׁעַר נִצָּבִים עַמּוּדֵי אַלּוֹנִים,
מְשִׂיחִים בְּזוֹקֵף בָּדָם,
מִנֶּגֶד נוֹסֵעַ בִּטְרַקְטוֹר יָשָׁן,
הַלַּיְלָה שֶׁחֵרֶף מִשְׁכָּבוֹ
וְעַל הַסַּפְסָל עוֹד רֶגַע נוֹשָׁן,
זִכָּרוֹן עָמֹק, שֶׁיּוֹצֵא מִגְדְּרוּ.
סִכָּה אַפְלוּלִית נִנְעֶצֶת בְּדֹם
בֵּין חוּטֵי הַטַּלִּית הַשְּׁחֹרָה
הֶחָרוֹן מִתְקַפֵּל, מִתְקַפֵּל אַחֲרוֹן,
נֶאֱרַז בִּידֵי הַשִּׁכְחָה
וְאֵדִים וְאוּדִים שֶׁל בְּדִידוּת עַתִּיקָה –
שׁוּב חוֹזְרִים כְּהֵדִים נִשָּׂאִים.
מָה לָהּ בְּתוֹכֵנוּ אוֹתָהּ כִּרְכָּרָה,
שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּהּ לִנְסֹעַ חָדַל
וּמְסָרְבִים הַסּוּסִים, מְמָאֶנֶת הָאֱמֶת
לִשְׁקֹל אֶת מְסִלּוֹת בְּרִיחָתָם?
הַתְּשׁוּבָה כְּבָר בְּרוּרָה
כְּמוֹ טַל עַל עָלֶה
אַךְ עֲדַיִן קָמֵל בָּהּ הַקֹּר,
מִין תְּחוּשָׁה עֲמוּמָה וּקְפוּאָה שֶׁל
שָׁלָל עַצְבֵי נִצָּחוֹן
וּדְמוּתֵנוּ פּוֹסַעַת וְצִלֵּנוּ עוֹבֵר
בִּקְלִילוּת אֶל הַצַּד הָאַחֵר
אַךְ פָּנֵינוּ עוֹדָן בּוּכְיוֹת מֵחֶדְוָה
וּמִלַּהַט שִׁכְרוּת
הַהֶפְסֵד.
(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה