מִכָּל אֲשֶׁר לָמַדְתִּי

בָּעַרְתִּי.

וְזֹאת הֵבַנְתִּי לְלַמֶּדְךָ:

רֹב הָעוֹלָם הוּא אֵין

וְכָל הַיָּדוּעַ וְהַמֻּכָּר לָנוּ

הוּא אִי קָטַן שֶׁל חֵן

בַּמֶּרְחָב הַ-יֵשׁ.

בְּמֶרְחָב הַ-יֵשׁ

לְשִׁנּוּי וְלוֹ קְטַנְטַן,

שֶׁמִּתְרַחֵשׁ

קוֹרְאִים זְמַן,

וְהוּא תָּמִיד כָּאן

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא

נוֹדֵד.

זְמַן נוֹדֵד

וּבְכָל רֶגַע בּוֹדֵד

יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִים,

הָאֶחָד כְּבָר מֵת

וְהַשֵּׁנִי יִוָּלֵד…

הֶעָבָר הוּא יַעַר עַד

שָׁאֲנוּ מְנַסִּים לְהָבִין וּלְנַחֵשׁ

עַל פִּי חוֹפֵן אֵפֶר, שֶׁנּוֹתָר

אַחֲרֵי שֶׁכִּלְּתָה אוֹתוֹ הָאֵשׁ.

אָמַרְתִּי הוֹוֶה,

הֱוֵה אוֹמֵר אָמַרְתִּי עָבַר

כִּי מִיַּד אַחֲרִי שֶׁאָמַרְתִּי

הַהוֹוֶה עָבַר.

אִם נִקַּח מְעַט אֵפֶר

נַנִּיחוֹ עַל דַּף,

נִמְרַח וּנְקַמֵּט

וְאָז נִפְתַּח וְנַבִּיט,

לַצִּיּוּר שֶׁיִּוָּצֵר

נִקְרָא עָתִיד.

וְעוֹד דָּבָר לִי אֵלֶיךָ,

בְּטֶרֶם אֵלְכָהּ,

עָטוֹף נָא, אֶת חֲוָיוֹת יוֹמְךָ,

כִּכְרִיכֵי צֵידָה שֶׁל זִכָּרוֹן

לְהַנְעִים לְךָ אֶת לֵילְךָ!

(C) כל הזכויות שמורות למשה שקרוקה